לבן וכחול הם כבר לא המסיבה הקטנה ביותר. כמעט חודש שלם מאז הקמתו, בימים אלה, הוא נערך לסיבוב הבחירות הבא בשנה השלישית שלו – כמו כל מערכת הבחירות בה השתתף הלוחם או קדימה המנוחה. “מעבר לים” מודע לחוזקו, ומנהיג הבית הלבן, בית עזיז ושריף בו לא ניצח לפני כן אף אחד ממנהיג האופוזיציה במערכות הבחירות, ובנוגע אליו אירח את הבחירות, לא בין הבחירות.
ומה כחול לבן עשה עם הכוח הזה? מה היה צריך לעשות מלבד להיצמד למחנה Just Baby ולסכן את שלטונו? הבולט ביותר הוא הצליח לשים חותם בלגיטימיות ציונית ברשימה הערבית המשותפת, מפלגה המגובה על ידי ישראל ומלמדת על ידי דגל פלסטיני. בזכות הרשימה המשותפת שלה, אין אגף ליברלי בכנסת ישראל, כמו חדד, מדינה או צה”ל עד לפני מספר שנים, המהווה נדבך חשוב בתרחיש של ברית ריאליסטית גדולה
וגזר דין למשאל הסקר של גמלים השבוע, 49% מאוכלוסיית ישראל מאמינים כי אם תושבע ממשלת מיעוט בראשות בני גנץ לאחר הבחירות, כאשר חברי הרשימה המשותפת נמנעים, זו תהיה ממשלה לגיטימית. זהו שיעור חסר תקדים וחסר תקדים של הכרה ישראלית רחבה ברשימה המשותפת. רוב 49 האחוזים הללו עשויים להיות מצביעים משותפים, אך עם זאת, לפחות אחד מתוך ארבעה יהודים בוגרים בישראל כבר לא טועה בהקמת ממשלה שתלחץ את אוהדי חיזבאללה ויועצו לשעבר של ערפאת לרוצחים, עורכי החרם והכנסת היהודית המיוחדת. תיאור חיילי צה”ל כ”פושעים הרוגים ופושעי מלחמה “.
זה המקום להיות בו קיבלתי את ההמלצה המשותפת של המפקד ריבלין בספטמבר. היא שטפה אותם כשהשתתפה במכרז הפירוק שלו להקים מערכת מיעוט בנובמבר, והוסיפה את אשמתה לטעותה במרדף אחר מערכת כזו לאחר הבחירות במרץ.
גנץ וכל מנהיגי מפלגתו מכחישים את הטענה כי הם יצטרפו לקואליציית איימן עודה, אולם הם מסרבים בעקביות להכחיש את כוונתם להשתמש בו בכדי להקים ממשלה. איש ממנהיגי הכחול-לבן טרם פרסם הצהרה כמו “קרא את שפתי, לא נשב עם הג’וינט, ולא ניצור ממשלה אלא אם נקבל אותה ללא תמיכה של 64 חברי כנסת.” מרצ, הממשלה שרק תצליח להצביע על אמון בכנסת בזכות הימנעותם של שגרירי אבו מאזן לכנסת.
התוכנית השקופה כבר עושה את עבודתה המוסרית עם חלק גדול מהנבחרים הציוניים. המוני חפים מפשע של אזרחים מאמינים כי אם שלושה רמטכ”ל בדימוס לא שוללים שותפות פוליטית עם הג’וינט, אכן ראוי שהם יגיעו לציבור. ערבים עם מדינת היהודים לא יתמקדו רק בחזון הלאומי הפלסטיני, והם גם יתחילו להתמודד עם ההיבטים היומיומיים של חייהם כאן.
שותפות אזרחית זו בהחלט כוללת ביטול מהיר של חוק קמניץ, שהצליח לבלום את הפריחה העירונית הקשה במגזר הערבי. במקום לעצור אותה, הממשלה הטיבטית הכחולה-לבנה תשפוך עליה דלק. פושעי הבנייה יוחרמו את הגליל, המשולש והנגב. בהמשך יבוטל גם החוק הלאומי, השונא מגזר זה. לסעיף הריבונות של טראמפ תהיה קבורה מאסיבית. יואז הנדל וצביקה האוזר לא יוכלו לעצור את המפולת הזו. בסתיו הם הצליחו לסכל את ברית המיעוטים שמפלגתם מנסה להקים, רק מכיוון שהתנאים הפסיכולוגיים להקמתה טרם הבשילו. אבל לעת עתה, לבבות הוכשרו. תרחיש הפנטום גורם לעור ולגידים. גבר בכחול לבן כבר לא כופר. גם בישראל הבית שלנו כבר לא כופר. גנץ וליברמן הם המפלגות הערביות הרדיקליות ביותר בתולדות ישראל. בבחירה הפופולרית בין ביבי לטיפי, ליברמן וגנץ למעשה החליטו לבחור בטיפי.
למרבה הצער, אין מפלגות ערביות אחרות. בהשוואה לחלוקות העמוקות שלנו ותמיכה זועמת במפלגת הרשות היהודית, הרוב המכריע ברחוב הערבי מאוחדים מאחורי רשימה לאומנית הקוראת לבטל את אופייה היהודי של ישראל ולמעשה את ביטולה. אין לה ימין ולא שמאל, יש רעיון אנטי ציוני מכונן. כל נציגי שלוש-עשרה הכנסת שואפים להיות כל אזרחיה. בלשון המעטה, כולם מסכימים יותר עם ההסכם הפלסטיני מאשר הרעיון של הרצלין. למעשה, כולם יגבו את היבבה. הם לא יקבלו רפורמות אזרחיות שישפרו את מצבם של הבוחרים. אם גנץ וליברמן יתנו להם תפקיד מרכזי במהפכת אביב 2020, אם ימשיכו להשתמש בהם כדי להפיל את בנימין נתניהו, הם יהיו גאים בזה. החבלה תעמיק. הנהגתם הקיצונית תשכנע באפשרות לממש את חזון המדינה לכל אזרחיה, ותשתדל להאיץ אותה. יום אחד יתברר שההטמעה שלהם במשחק הברית לא רק הידקה את הדו קיום כאן, אלא הרסה אותו לחלוטין. המהומות באוקטובר 2000 עשויות להופיע כאירוע בוטני.